ספרי ילדים ונוער על אוטיזם
הכלת השונה והאחר

​

הַיּוֹם נִהְיֶה גְּבוֹהִים יוֹתֵר
מִכָּל הַוִּיכּוּחִים הַגְּבוֹהִים
שֶׁהִגִּיעוּ אֶתְמוֹל עַד קְצֵה הַשָּׁמַיִים
שֶׁבְּסוֹף סֻלָּם הַחֲבָלִים.

​

אֲנִי לֹא בָּטוּחַ לְגַמְרֵי עַל מָה הִתְוַוכַּחְנוּ.
אֲנִי רַק זוֹכֵר שֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי צוֹדֵק וְלֹא הִסְכַּמְתִּי לְוַתֵּר,
וְאַתָּה נֶעֱלַבְתָּ וְעָזַבְתָּ אֶת הֶחָצֵר.
וּבָאתִי אַחֲרֶיךָ וְאָז אָמַרְנוּ כַּמָּה וְכַמָּה וְעוֹד כַּמָּה מִילִּים
וְאָז הִתְחִילוּ רִיבִים אֲיוּמִים
וְאַתָּה אָמַרְתָּ וַאֲנִי אָמַרְתִּי גַּם,
וְתַרְשֶׁה לִי לְנַחֵשׁ: שְׁנֵינוּ מִתְחָרְטִים עַכְשָׁיו
כִּמְעַט עַד קְצֵה הַסֻּלָּם.

​

אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁנּוּכַל לִהְיוֹת גְּבוֹהִים יוֹתֵר
מִכָּל הַוִּיכּוּחִים הַגְּבוֹהִים
שֶׁהִגִּיעוּ אֶתְמוֹל עַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם
שֶׁבְּסוֹף סֻלַּם הַחֲבָלִים?

​

לְפָחוֹת עַד אַחַת וָחֵצִי.
אוֹ עַד שֶׁנִּשְׁכַּח לִכְעוֹס עַל אֶתְמוֹל
אִם (בְּמִקְרֶה) יֵצֵא שֶׁנִּפָּגֵשׁ
בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן
לְיַד אַרְגַּז הַחוֹל.

​

אִם תִּגְּבָהּ לְרֶגַע לְפָנַיי,
אֵדַע שֶׁהִגִּיעַ תּוֹרִי
לְהַנִּיחַ אֶת הַחֲרָבוֹת.

​

אִם אֶגְבָהּ יוֹתֵר מִידַּי,
אֶשְׁתַּדֵּל לַעֲצוֹר וּלְחַכּוֹת.

​

אֲנִי קָצָר כְּשֶׁאֲנִי כּוֹעֵס וְאָרוֹךְ מִכְּדֵי לִשְׁכּוֹחַ,
אֲבָל אִם לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת
אַחֲרֵי הַכֹּל, אֵין לִי כֹּחַ לֹא לִסְלוֹחַ
וּלְהִתְכַּוֵּוץ מִכָּל מִילָּה שֶׁנֶּאֱמֶרֶת בְּלִי חֶשְׁבּוֹן
וְאָז לָשֶׁבֶת עָצוּב וְלַחֲשׁוֹב עַל פִּתְרוֹן,
כְּשֶׁלֹּא בָּטוּחַ מִלְּכַתְּחִילָּה שֶׁלָּרִיב הַהוּא הָיָה בִּכְלָל הִיגָּיוֹן.
לֹא יוֹדֵעַ אִם אֲנִי עוֹשָׂה נָכוֹן,
אֲבָל:

​

אִם בְּמִקְרֶה
אַתָּה מְעֻנְיָן,
וְעַד אַחַת וָחֵצִי נוֹתַר לְךָ קְצָת זְמַן,
"לְנַקּוֹת אֶת הַשֻּׁלְחָן"
וְלַעֲשׂוֹת סֵדֶר בַּבָּלָגָן
וְגַם לְךָ כְּבָר אֵין יוֹתֵר כֹּחַ לֹא לִשְׁכּוֹחַ,
וּשְׁנֵינוּ מוּכָנִים לִסְלוֹחַ,
וּמֻסְכָּם בֵּינֵינוּ שֶׁמָּה שֶׁקָּרָה אֶתְמוֹל עַל סֻלַּם הַחֲבָלִים
נִרְאֶה בְּמַבָּט לְאָחוֹר כְּהֶבֶל הֲבָלִים,
אֲנִי חוֹשֵׁב- מָה זֹאת אוֹמֶרֶת-אֲנִי בָּטוּחַ
שֶׁאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַחֲזוֹר לִהְיוֹת חֲבֵרִים,

​

וְלָכֵן, בְּאוֹפֶן רִשְׁמִי:
אֲנִי מַזְמִין אוֹתָנוּ הַיּוֹם לִהְיוֹת יוֹתֵר גְּבוֹהִים.