שִׁעוּר בְּכַלְכָּלַת מִלִּים
נִפְתַּח, מִשּׁוּם מָה, תָּמִיד בִּשְׁתִיקָה.
וּמִשְׁתִּיקָה לְמָּה נִשְׁמָע.

וְאֵיךְ הָיָה.
וּמָה חָדָשׁ, וְאֵיךְ אַתָּה?

בַּמֶּה תִּרְצֶה לְשַׂחֵק הַיּוֹם?
וְהֵבֵאתִי מִשְׂחָק חָדָשׁ

וְלֹא מוֹצֵאת אֶת הַיָּשָׁן
וּלְאָן נֶעֶלְמוּ הַחֲלָקִים, רֶגַע, לֹא זוֹכֶרֶת תּוֹר מִי הָיָה אָז
בּוֹא נַתְחִיל מֵהַתְחָלָה וּזְרֹק רִאשׁוֹן אֶת הַקֻּבִּיָּה.

בֵּינְתַיִם,
אֲנִי שׁוֹתֵק אֶת הַמִּשְׁפָּטִים הַחֲשׁוּבִים,
שֶׁלֹּא יִתְכַּלְכְּלוּ.
אוּלַי יַגִּיעַ תּוֹרַם אַחַר כָּךְ, אוֹ בַּסּוֹף. אוֹ בַּפַּעַם הַבָּאָה.
עַכְשָׁו מְשַׂחֲקִים בַּמִּשְׂחָק הֶחָדָשׁ כִּי הַיָּשָׁן נִשְׁבַּר
וְלֹא מוֹצְאִים אֶת הַחֲלָקִים וְזֶה מוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַכֵּלִים
וְהִיא לֹא זוֹכֶרֶת תּוֹר מִי הָיָה אָז צָרִיךְ לְהַתְחִיל מֵהַתְחָלָה
וּלְאָן נֶעֶלְמוּ כָּל הָעֵטִים וְהָרֶגַע הָיוּ פֹּה דַּפִּים,
וַאֲנִי מִשְׁתַּדֵּל שֶׁהִיא תַּצְלִיחַ לְדַבֵּר בַּשִׁעוּר
גַּם בְּלִי אֲסִימוֹנִים. 

 

שִׁעוּר בְּכַלְכָּלַת סוּסִים
נִפְתַּח, מִשּׁוּם מָה תָּמִיד בַּעֲצִירָה...