ספרי ילדים ונוער על אוטיזם
הכלת השונה והאחר
ספרי ילדים ונוער על אוטיזם
הכלת השונה והאחר
חַגִּית אַהֲרוֹנִי
- דן. דן.
- לא נראה לי שדן בעניין.
- הי, דן!
- מה?
- אתה בעניין? אני וטל בונים בית חולים לעכבישים בחצר. רוצה לבוא איתנו?
- אה... מוותר.
- מדובר במצב חירום. לא רוצה להגיד מי דרך אבל עכשיו העכביש צריך דחוף לבית חולים.
- לא אוהב לגעת בחול. זה לא נעים.
- לא חייב מחול. אפשר מדלי או מקרטון במקום.
- לא היום.
- אבל העכביש, הוא פצוע נורא. ואתה מבין בלגו ובקוביות ובכל מה שקשור בבניה.
דן.
דן.
דן!
- נו, בוא, ברק. אתה לא רואה שהוא בכלל לא בעניין?
- הי, דן!
- מה?
- אתה יכול לעזוב רגע את מה שאתה עושה ולהקשיב לנו?
- מה הוא כבר עושה. הוא לא עושה כלום. נראה שהוא סתם חושב.
- דן, אפשר להפריע לך רגע לחשוב?
- אולי הוא לא מרגיש טוב.
- דן!
דן!
תענה כבר!
- בוא ברק, אתה לא רואה שהוא עסוק בלא לעשות שום דבר?
- אתה יודע מה, דן? לא צריך טובות. אבל רק שתדע לך שבפעם הבאה שתעבור ותסתכל למעלה לפינה בתקרה ולא תראה אותו, אתה תתגעגע נורא.
- אתגעגע למה?
- מה אתה לא מבין? אומרים לך שזה מצב חירום. מה שקרה זה שלא משנה מי (אבל כנראה רועי) דרך בטעות על שרגא שנפל בטעות מהתקרה.
- מה???
- כן. ככה בדיוק. ראינו אותו נופל ואז לא משנה מי, אבל יכול שזה בטוח רועי, דרך עליו ועכשיו הוא על הריצפה כבר כמה דקות בלי לזוז ואנחנו רוצים לקחת אותו לבית חולים.
דן מייד עוזב את המחשבות וקם על הרגליים.
- תביאו לי דחוף בריסטול לבן, טוש שחור, כמה עלים רטובים מעץ הלימונים ומספריים.
- חייב בריסטול לבן?
- ראיתם פעם בית חולים אדום או צהוב?
- אה, טוב.
ברק וטל רצים למחסן וחוזרים עם הדברים.
- הוא יהיה בסדר?
- אני לא בטוח, אבל אני אעשה הכל כדי שהוא ישאר בחיים. טוש בבקשה.
טל מוסר לברק שמוסר את הטוש ביד רועדת לדן. דן מצייר עיגול שחור על הבריסטול, גוזר אותו, מקפל ויוצר שלוש דפנות כמו צורה של אוזן המן.
-עלים בבקשה.
טל מוסר לברק שמוסר לדן כמה עלים לחים. דן מרפד את בית החולים - אוזן המן מבפנים.
טל לוחש לברק באוזן: זה רק אני או שהבית חולים הזה מתחיל להראות טעים?
- עכשיו בזהירות, דן אומר.
תניחו את שרגע בפנים.
דן מניח את בית החולים על הריצפה וטל מזיז את שרגא בזהירות עם הקמיצה.
- הי, תראו, הוא זז! הוא מטפס לבפנים! שרגא בחיים! תראו, נראהשנעים לו שם בין העלים.
-דן, ברק טופח לדן על השכם.
אתה רופא- בונה מדהים.
- קדימה. טל מזרז את ברק.
הולכים?
טל וברק יוצאים לחצר שמחים ומאושרים. דן חוזר לחשוב בפינה על דברים אחרים.
כעבור דקה ברק חוזר לגן, עומד מול דן ושותק.
- מה עכשיו? דן שואל.
- דן, רוצה לבוא לחצר לבנות איתנו גן משחקים לתולעים?
- אמרתי לך, אני לא אוהב חול. זה לא נעים.
- בוא ברק, טל צועק מהדלת. אתה לא רואה שהוא לא בעניין של כלום?
- תגיד, דן. יש משהו שאתה כן רוצה לעשות? תגיד מה אתה כן אוהב ונשחק במה שאתה רוצה.
- אני רוצה לא לעשות כרגע. אני עייף.
- לא מכיר את המשחק הזה אבל אם אתה מסכים לי להצטרף...