תָּמִיד אֲנִי הֲכִי נוֹחַ לְעַצְמִי אַחַר הַצָּהֳרַיִם.

​

כָּכָה, בְּאוֹר שֶׁל בֵּין עַרְבָּיִים, כְּשֶׁהַשָּׁמַיִים הוֹלְכִים וְנִרְגָּעִים
לְפָחוֹת לְבֵינְתַיִים, עַד שֶׁיִּתְכַּהוּ בְּעֶרֶב רַב שֶׁל דִּימְיוֹנוֹת.

​

קוֹרֶה תָּמִיד, בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, שֶׁהָעֶרֶב מַגִּיעַ.

​

קוֹרֶה שֶׁהוּא מַחֲשִׁיךְ קְצָת גַּם אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת.
קוֹרֶה...קָרָה, אֲנִי (כִּמְעַט) מוֹדֶה,
שֶׁהִרְהַרְתִּי בֵּין עַצְמִי וּבֵין עַצְמִי הַשֵּׁנִי, לֹא פַּעַם,
אִם לְהַגִּישׁ בַּקָּשָׁה לַאַחְרַאי שָׁם לְמַעְלָה עַל הַתְּאוּרָה,
שֶׁיַּתְקִין לְאוֹרֶךְ הָעֲנָנִים גַּם כַּמָּה שְׁמָשׁוֹת.
לֹא גְּדוֹלוֹת מִידַי וְלֹא קְטַנּוֹת.
וְאוּלַי, אִם יִשָּׁאֵר לוֹ קְצָת עוֹדֶף,
אָז שֶׁיַּתְקִין אֵיזוֹ אַחַת אוֹ שְׁתַּיִים  גַּם מוּל הַחַלּוֹנוֹת.

​

קוֹרֶה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב מַחְשָׁבוֹת כֵּהוֹת וְאֵין יָרֵחַ בְּקִרְבַת חַלּוֹן.

​

בְּלֵית בְּרֵירָה, אֲנִי נֶאֱלַץ לְהַחֲלִיף אֶת הַנּוּרָה שֶׁל הַדִּימְיוֹן.
וּבְאֵין יָרֵחַ זָמִין לְחַלּוֹנִי, אֲנִי מְנַסֶּה
לְהָאִיר כְּבָשִׂים בְּמַחְשַׁבְתִּי.
אִם אֵין כְּבָשִׂים בְּנִמְצָא, אֲנִי בּוֹחֵן בְּמוֹחִי מִינֵי פַּרְפָּרִים
וְאִם טֶרֶם הֶחְלַטְתִּי בְּעִנְיָינָם וְהֵם כְּבָר הִתְעוֹפְפוּ לְדִמְיוֹנוֹת שֶׁל אֲחֵרִים, אָז בֶּאֱמֶת לֹא נוֹתְרָה לִי בְּרֵירָה
וַאֲנִי נֶאֱלַץ לִתְפּוֹס מִבַּעַד לַוִּילוֹן שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל נִיצְנוּצֵי כּוֹכָבִים.

​

"הַכּוֹכָבִים הֵם כְּמוֹ נְשִׁיקוֹת פְּרֵידָה לְכָל עֵבֶר שֶׁמַּפְרִיחָה הַשֶּׁמֶשׁ לִפְנֵי שֶׁתִּפְנֶה לְדַרְכָּהּ."

​

זֶה מָה שֶׁסִּפְּרָה לִי פַּעַם אוֹרָה, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה, בְּאֵיזֶה עֶרֶב עִם חַלּוֹן וּבְלִי יָרֵחַ וּבְלִי מַשַּׁק כָּנָף.

אוּלַי זֶה בֶּאֱמֶת נָכוֹן וְאוּלַי...

​

אוּלַי הִיא אָמְרָה אֶת זֶה כִּי אֲפִילּוּ הַפַּרְפָּרִים שֶׁלָּהּ
לֹא יָכְלוּ לְחַכּוֹת בְּסַבְלָנוּת עַד שֶׁתַּחֲלִיט
וּפָשׁוּט הִתְעוֹפְפוּ לָהֶן לְתָמִיד.

​

וְלִפְעָמִים, כְּאִילּוּ בְּכַוָּונָה הַפַּרְפָּרִים שֶׁלִּי דַּוְקָא נִשְׁאָרִים
וּמַחֲלִיטִים, בְּלִי לִשְׁאוֹל אוֹתִי אִם אֲנִי מַסְכִּים,
לָעוּף בְּרֹאשִׁי לְכָל עֵבֶר.
אֵינִי יָכוֹל לָשֵׂאת אֶת כֻּלָּם בְּבַת אַחַת,
עַד  שֶׁתַּחֲלוֹף הַסְּעָרָה.

​

אֲנִי רַק רוֹצֵה מְעַט שֶׁמֶשׁ. אוֹ אוֹר. אוֹ אֶת אוֹרָה,
לְכַסּוֹת יַחַד אִיתִּי אֶת הָרַעַשׁ בִּשְׂמִיכָה שְׁקֵטָה - שְׁקֵטָה.

​

"הַפַּרְפָּרִים הֵם רַק הֲמוֹן נְשִׁיקוֹת לַיְלָה טוֹב שֶׁרֹאשְׁךָ מַפְרִיחַ לִפְנֵי הַשֵּׁינָה לְכָל עֵבֶר", פִּיהֵק לְצִידִי פַּעַם סַבָּא אֶפְרַיִים מִבַּעַד לְמִשְׁקָפַיִים שְׁמוּטִים.

​

"אוּלַי", הִתְחַלְתִּי לַעֲנוֹת, אֲבָל הוּא נִרְדַּם בֵּינְתַיִים,
וַאֲנִי הִסְתַּכַּלְתִּי עַל הַצֵּל שֶׁלּוֹ נוֹשֵׁם הָרִים עַל הַקִּיר, וְחָשַׁבְתִּי
שֶׁאֲנִי פָּשׁוּט הֲכִי נוֹחַ לְעַצְמִי אַחַר הַצָּהֳרַיִם,
כְּשֶׁהַשָּׁמַיִים רְגוּעִים, לְפָחוֹת בֵּינְתַיִים.

​